אני נמצא בימים אלו בכנס בנושא הנדסת תוכנה בגרמניה (AOSD'12). במהלך הכנס, החוקרים השונים מציגים את עבודות המחקר שלהם, ולרוב פותח החוקר בהסבר אודות הבעיה אותה הוא מנסה לפתור. לשם כך הוא סוקר את המצב הקיים בתחום המדובר ולעיתים מעיר:
"למרבה הצער, יש בעיה בגישת הפתרון הנוכחית...",ואז הוא מסביר את הבעיה וכו' ומציג את החידוש המחקרי שלו. שלשום זה קרה גם לי. לא יכולתי להתאפק והוספתי את המשפט המודגש:
"למרבה הצער, או יותר נכון לשמחתי - אחרת לא היתה לנו עבודה, יש בעיה בגישת הפתרון הנוכחית..."לאחר מכן חשבתי על כך ואכן בעולם המחקר בעיות הן הלחם שלנו. הן הבסיס להתפתחות ולחידוש. "למרבה הצער"? ודאי שלא. איך נצטער ממשהו שעוזר לנו להבין יותר, לגלות יותר, להתפתח. נו, עכשיו רק נותר להפנים את זה גם בעבודה האמיתית.
הבעיה עם בעיות היא שהפתרון לא מגיע לפי הזמנה.
השבמחקאז נכון שהבעיות הן בסיס המחקר והפיתוח, אך הן גם הבסיס לתיסכול והשמנה
( כשיש לי בעייה לא פתירה, אני בולס במבה)
אחלה פוסט:)